היא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בגבעתיים. היא הייתה נערצת ויפהפייה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא הייתה הראשונה לכתוב על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם. הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בישראל ובצרפת בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב. באמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות ואינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל, הוא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה. הסרט ה-14 במיזם "העברים".
דודו טסה והכוויתים" נחשב לאלבום מכונן בתרבות הישראלית ובקריירה של הזמר. במשך שנים התחקה טסה אחר מאות הקלטות ישנות של סבו ואחי סבו, האחים סלאח ודאוד אל כוויתי, שהיו מגדולי המוזיקאים בעיראק ובעולם הערבי כולו, שהופיעו בארמונות ואיצטדיונים וששיריהם נותרו פופולאריים עד עצם היום הזה, בחר קטעים והעניק להם חיים חדשים ופרשנות עדכנית, כזו שממיסה את גבולות הזמן והמקום וצובעת אותם בצבעים רעננים, תוך שמירה על הקסם המקורי.
דודו טסה יבצע ממיטב הרפרטואר שלו ומשירי הכוויתים ויקים לתחייה צלילים נשכחים מעיראק.
בימוי, תסריט ותחקיר: רפאל בלולו
הפקה: יאיר קדר
חברת הפקה: יאיר קדר, העברים
עריכה: יואב גרשון
צילום: דוד עדיקא
פסקול: אביב אלדמע
מוזיקה: עמית חי כהן
דודו טסה: שירה וגיטרה
ברק קרם: תופים
נטע מימון: צ'לו
מאיה לי רומן: ויולה
אריאל קסיס: קאנון
ניר מימון: בס
ניצן קאנטי: כינור
יוני דרור: כלי נשיפה
*הזכות לשינויים שמורה
היא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בגבעתיים. היא הייתה נערצת ויפהפייה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא הייתה הראשונה לכתוב על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם. הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בישראל ובצרפת בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב. באמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות ואינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל, הוא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה. הסרט ה-14 במיזם "העברים".
She lived in Cairo, Paris and New York, but died in an old age home in Givatayim. She was admired and beautiful, but only few knew her during her life and even less after she had passed away. She was the first to write of Levantine and Mizrachi identities, as no one before her had done. Director Rafael Balulu traces the footsteps of Levantine thinker and author Jacqueline Kahanoff and through encounters with her elderly friends in Paris and leading intellectuals in the Mizrachi discourse in Israel, he not only draws a portrait of this impressive thinker, but also discovers the fate of Levantine identity in Israel as a cultural option for pride and and honor. The 14th film of the “Hebrews” project.
בימוי, תסריט ותחקיר: רפאל בלולו
הפקה: יאיר קדר
חברת הפקה: יאיר קדר, העברים
עריכה: יואב גרשון
צילום: דוד עדיקא
פסקול: אביב אלדמע
מוזיקה: עמית חי כהן
Director, Script & Research: Rafael Balulu
Production: Yair Qedar
Production Company: Yair Qedar, The Hebrews
Editing: Yoav Gershon
Cinematography: David Adika
Soundtrack: Aviv Aldema
Music: Amit Chai Cohen
בתום ההקרנה שיחה עם יוצר הסרט, רפאל בלולו
Following the screening, discussion with the film’s creator, Rafael Balulu
Discussion in Hebrew