בוריס שץ הניח אחריו שניים מן המוסדות החשובים בישראל – מוזיאון ישראל ובית הספר בצלאל.
הוא השאיר אינספור יצירות חשובות ומכוננות וסיים את חייו כשהוא מקושש כסף עבור בצלאל, שהיה על סף פשיטת רגל, מבלי לקצור את פירות עמלו.
בנוסף הוא הותיר אחריו פרק שכמו נמחק מן הביוגרפיה שלו, את בתו אנג'ליקה שנחטפה על ידי אמה אחרי שהתאהבה בתלמידו. פעולה מכרעת לגורל האמנות הישראלית, אך גם לחייה של אנג'ליקה.
צרור מכתבים בארכיון הציוני וגליל ציורים בבוידעם שולחים את במאי הסרט, הנין של אנג'ליקה, להתחקות אחר מערכת היחסים הטרגית של בוריס ושל אנג'ליקה, שלנצח תישא את חותם הנקמה של אביה ומשפחתו החדשה.
דודו טסה והכוויתים" נחשב לאלבום מכונן בתרבות הישראלית ובקריירה של הזמר. במשך שנים התחקה טסה אחר מאות הקלטות ישנות של סבו ואחי סבו, האחים סלאח ודאוד אל כוויתי, שהיו מגדולי המוזיקאים בעיראק ובעולם הערבי כולו, שהופיעו בארמונות ואיצטדיונים וששיריהם נותרו פופולאריים עד עצם היום הזה, בחר קטעים והעניק להם חיים חדשים ופרשנות עדכנית, כזו שממיסה את גבולות הזמן והמקום וצובעת אותם בצבעים רעננים, תוך שמירה על הקסם המקורי.
דודו טסה יבצע ממיטב הרפרטואר שלו ומשירי הכוויתים ויקים לתחייה צלילים נשכחים מעיראק.
בימוי, תסריט ותחקיר: דן פאר
הפקה: שלומי אלקבץ, גלית כחלון
חברת הפקה: דו בו גרסו פילמס
עריכה: לב גולצר
צילום: דן פאר, ארז גלונסקה
דודו טסה: שירה וגיטרה
ברק קרם: תופים
נטע מימון: צ'לו
מאיה לי רומן: ויולה
אריאל קסיס: קאנון
ניר מימון: בס
ניצן קאנטי: כינור
יוני דרור: כלי נשיפה
*הזכות לשינויים שמורה
בוריס שץ הניח אחריו שניים מן המוסדות החשובים בישראל – מוזיאון ישראל ובית הספר בצלאל.
הוא השאיר אינספור יצירות חשובות ומכוננות וסיים את חייו כשהוא מקושש כסף עבור בצלאל, שהיה על סף פשיטת רגל, מבלי לקצור את פירות עמלו.
בנוסף הוא הותיר אחריו פרק שכמו נמחק מן הביוגרפיה שלו, את בתו אנג'ליקה שנחטפה על ידי אמה אחרי שהתאהבה בתלמידו. פעולה מכרעת לגורל האמנות הישראלית, אך גם לחייה של אנג'ליקה.
צרור מכתבים בארכיון הציוני וגליל ציורים בבוידעם שולחים את במאי הסרט, הנין של אנג'ליקה, להתחקות אחר מערכת היחסים הטרגית של בוריס ושל אנג'ליקה, שלנצח תישא את חותם הנקמה של אביה ומשפחתו החדשה.
Boris Schatz left two of Israel’s most important institutions – The Israel Museum and The Bezalel Art Academy – as his legacy, along with an endless collection of important, seminal works of art. His life ended while gathering donations for Bezalel, then on the brink of bankruptcy, without ever reaping the fruits of his labor.
Another chapter of his biography seems to have disappeared – the kidnapping of his daughter, Angelica, by her mother who had fallen in love with one of his students. This was an event that became crucial to the Israeli art world, but also to Angelica’s life.
The discovery of a chain of letters in the Zionist Archives, along with a roll of paintings in an attic, send the film’s director, Angelica’s great-grandson, to investigate Boris and Angelica’s tragic relationship, forever baring the revengeful seal of her father and his new family.
בימוי, תסריט ותחקיר: דן פאר
הפקה: שלומי אלקבץ, גלית כחלון
חברת הפקה: דו בו גרסו פילמס
עריכה: לב גולצר
צילום: דן פאר, ארז גלונסקה
Director, Script & Research: Dan Peer
Production: Shlomi Elkabetz, Galit Cahlon
Production Company: Deux Beaux Garcons Films
Editing: Lev Goltzer
Cinematography: Dan Peer, Erez Galonska
World Sales: Deux Beaux Garcons films (galia13@gmail.com)
בתום ההקרנה שיחה עם יגאל צלמונה, הסטוריון ואוצר אמנות, הספרייה הלאומית
בוריס שץ, מה הוא היה אומר היום?
Following the screening, discussion with Yigal Zalmona, historian and art curator, National Library of Israel
What would Boris Schatz have to say today?
Discussion in Hebrew